יום שבת, 1 ביולי 2017

שמונה החירויות

אם קיבלתם את הרעיון של הזכות לחירות, יש שבע רעיונות נוספים הנגזרים ישירות מאותה זכות לחירות (שהוגדרה בפוסט הזה) :  
^ חופש המחשבה והדיעה
^ חופש המצפון
^ חופש הדת
^ חופש מדת
^ חופש התנועה
^ חופש העיסוק
^ חופש הביטוי או חופש הדיבור

יחד עם הזכות לחירות, מדובר ב8 חירויות סך הכל (זה מה שמצאתי בויקיפדיה בעברית).
נעבור על כמה מהחשובות בהם בקצרה:

חופש המחשבה והדיעה  זכותו של כל פרט לטעון או להחזיק בדעה, אמונה או השקפה שונה משל אחרים בכל נושא.
חופש המצפון -  קובע כי לכל אדם הזכות להכריע בין טוב לרע ולפעול בהתאם להכרעה זו, וזאת בכפוף לחוקי המדינה התקפים בזמן ובמקום. או במילים אחרות : כל אדם רשאי להחזיק בערכי מוסר התואמים את מצפונו. ערכים אלה אפשר שיתקיימו בזיקה לאמונה דתית או אידאולוגית. (כל עוד זה לא נוגד לחוק כך אומרים).
חופש הדתהחופש של כל אדם לבחור בדת מסוימת, להאמין בה, לנקוט את כל הפעולות שאמונתו מחייבת, להימנע מכל הפעולות שאמונתו אוסרת, והכול כדי להגשים הלכה למעשה את אמונתו. חופש הדת כולל את חופש הפולחן הדתי, את החופש להתפלל על פי מצוות הדת, את הזכות להמיר את הדת, את הזכות להטיף לדת ולהפיצה ברבים, ואת החופש מדת.
חופש הדת נמנה בין זכויות האדם האוניברסליות המוכרות בהגות הליברלית וההומניסטית ובידי האו"ם.
חופש מדת - היא אחת החירויות הניתנות לאזרח במסגרת הזכות לחירות כנספח לחופש דת, בשיטת המשטר דמוקרטיה ליברלית. חירות זו מאפשרת לכל אזרח לבחור שלא להשתייך לדת כלשהי או לעדה דתית כלשהי, שלא לקיים פולחן, מנהגים, חוקים או ציוויים הנובעים מהשתייכות זו, וליהנות מכל זכויות האזרח המקובלות במדינתו ללא קשר לדת.
[הזכות להיות חילוני אפשר לומר, אבל גם הזכות של מוסלמי או נוצרי לא לצום ביום כיפור]
חופש התנועה - זכות זו שקבועה בחוקה של מדינות דמוקרטיות רבות, קובעת כי לאזרחי המדינה יש זכות לעזוב את המדינה ואף לחזור אליה בכל עת שירצו בכך, ויש להם זכות לנוע בתוך המדינה, לגור ולעבוד בה בכל מקום שבו יחשקו, מבלי שהמדינה תתערב או תפריע בכך.
חופש העיסוק - חופש העיסוק הוא הזכות הטבעית של כל אדם לעסוק בכל עיסוק או מקצוע שיחפוץ בו. כעיקרון יכולים להיות בחוק איסורים על מקצועות מסוימים (כמו שודד בנקים מקצועי) או שצריך רשיון לדברים מסוימים (למשל לרפואה).
חופש הביטוי / חופש הדיבור - חופש הביטוי וההבעה הוא זכותו של כל אדם להביע את דעתו ולומר את שברצונו לומר, מבלי שיוטלו הגבלות שרירותיות על כך, בכל הדרכים המשמשות לכך: דיבור, כתיבה, צילום, הסרטה, וכל דרך תקשורת אחרת.
הערה: מדובר בעיקר בזכות של האזרח מהמדינה ויש עליה הגבלות כשהיא פוגעת בזכויות אחרות כמו הזכות לכבוד או הזכות לפרטיות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה