יום ראשון, 2 ביולי 2017

סיקור תקשורתי על התקשורת בארץ

ובכן, רק התחלתי בקריירה העיתונאית המדומיינת החדשה שלי והנה אני במשימת שטח ראשונה:

סיקור תקשורתי על התקשורת בארץ, יש.

מקור עיתונאי עיקרי ראשון

מקור 1 וקצה החוט שלנו הערך "תקשורת בישראל" מויקיפדיה : אגב מסתבר שמותר לי כלומר זאת זכותי מכיוון שאני עיתונאי לתת חיסיון למקורות שלי, נבדוק את העניין בהמשך.

ובכן בפתיח אומרים שתחום התקשורת באישראל הוא אחד מהגדולים ובכן במזרח התיכון. 
מאפיינים על פי המקור העיתונאי הראשון שלי, פרופסור ויקי למדעים עממיים:

* רמה טכנולוגית ממש גבוהה: "בישראל יש פריסה טובה של כבלים קו-אקסיאלים,סיבים אופטיים וממסור רדיו מיקרוגל"
-------
"על אף יתרונות אלו, בשוק התקשורת הישראלי ישנה ריכוזיות רבה, ומבחינה צרכנית בולט חוסר השביעות של הציבור מחברות התקשורת בישראל[3]. ארגון עיתונאים ללא גבולות דירג ב-2014 את חופש העיתונות בישראל במקום ה-96 במדינות העולם[4]."

* ריכוזיות רבה - כלומר מונופליזציה של תחום התקשורת על ידי מספר אירגונים או גופים או אנשים מצומצם.
* חוסר שביעות רצון של הציבור מחברות התקשורת בישראל (על פי ויקיפדיה).
* חופש עיתונאות נמוך (מקום 96 בעולם על פי ויקיפדיה).
-------
משהו מעניין שמצאתי באותו ערך על התקשורת בישראל:
"בזיכיון החברות הסלולריות ישנם שני נספחים סודיים האסורים לפרסום המאפשרים לגורמי ביטחון כמו צה"ל והשב"כ, להתחבר אל המערכות הממוחשבות שלהן, לשלוף מידע על השיחות הנכנסות והיוצאות ולגלות את מיקומו של הטלפון הסלולרי השייך למנוי בדיוק של עשרות מטרים, וכל זאת ללא צורך בצו בית משפט. ישראל הודתה בקיומם של נספחים אלו בנובמבר 2007, בעקבות עתירה שהגישה התנועה לחופש המידע לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים[9]. ב-17 בדצמבר 2007 אישרה הכנסת את חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת) המאפשר גם למשטרת ישראל ולגורמי אכיפת חוק אחרים לשלוף נתוני תקשורת ללא פיקוח שיפוטי."

מקור עיתונאי עיקרי שני: הידע האישי שלי:

פילוח התקשורת בישראל:
התקשורת בישראל מחולקת למדיות שונות : 
. התקשורת הציבורית: עיתונאות כתובה (יומית, מגזינים, אחרים), טלוויזיה, רדיו, אינטרנט ודארקנט,
. התקשורת הבינאישית: בנוסף יש רשתות תקשורת כגון רשת הטלפונים (פרטיים וציבוריים) ורשת התקשורת האלחוטית (הסמארטפונים, הווי-פיי וכו') ורשת הדואר המוזרה כמובן.
. התקשורת החברתית: בנוסף כמובן יש את רשת הרכילויות הלא פורמלית שעוטפת את כל מדינת ישראל ושמתמקמת במרחבים תקשורתיים בין-אישיים שונים ואף ב"מדיה החיה".

* החלוקה של התקשורת היא לא רק לפי ערוצי מדיה, שבאינטרנט כל אתר הוא עם בעלות משלו ומשמש סוג של ערוץ מידע הפתוח לציבור אם הוא רק מגיע למקומות טובים בגוגל במילות החיפוש הרלוונטיות, אלא גם לפי נושאים - למשל תוכניות חדשות, תוכניות בישול, תוכניות ספורט וכו'......

* אירגוני התקשורת המובילים בארץ: ערוץ 2, ערוץ 1, ערוץ 10, חברות הכבלים: הוט ויס, קול ישראל (רדיו), רדיו אזורי, ספקי התקשורת של האינטרנט והסמארטפוניה (למשל בזק, פלאפון, פרטנר, הוט, סלקום, גולן טלקום וכו'), וואלה, ידיעות אחרונות וynet; הארץ, גלובס, דה מרקר, ישראל היום.

וזהו, זה בערך מה שאני יודע. לא הרבה יותר ממכם :)
ואולי אפילו פחות.

מקור עיתונאי שלישי : מקורות נוספים שונים מהאינטרנט, למשל:
כתבה עיתונאית - למשל הכתבה הזאת מynet הקשורה לנושא התקשורת בארץ והיה מקור למקור שלי פרופסור ויקי למי שיעקוב מקרוב אחר המקורות הלא חסויים שלי. (יש! יש לי את הזכות למקורות חסויים!)

אתר נידח מחו"ל שמעולם לא שמעתם עליו וכנראה כבר הפסיק לעבוד כי הוא הורד על ידי הCIA או משהו, למשל האתר הזה. שבו ויקיפדיה הבטיחה שישראל תופיע במקום 96 בחופש העיתונאות.
האם ויקי אשמה לפעמים בפייק ניוז? כן, אבל מה לעשות - ככה זה לפעמים, אבל אני אשתדל להיות עיתונאי אמין שחושף את האמת על האמיתות בארץ ובעולם למען קוראיו המדומיינים, למרות כל ההטעיות הציבוריות.

המשך קריאה נעימה בבלוג/מגזין רשת פמ.

---------------
כהערת שוליים משפטית אומר רק שהתחלתי לאחרונה לקרוא בNew York Times - המהדורה מחו"ל. מומלץ בחום לכל מי שקצת מבין אנגלית ורוצה לראות חדשות גם מחוץ לישראל.

והנה גם שיר מתנה של הבי-ג'יז לחגוג את הקריירה העיתונאית החדשה שגלשתי לתוכה, ועוד קראו להם הומואים :0

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה