יום רביעי, 12 ביולי 2017

תכונות טובות תכונות רעות בתנך וביהדות - פוסט 1 בנושא

מקור 1 - תיקון המידות מרבי ויקטוריה.

"אף שבתנ"ך (ובמיוחד בספר משלי) ישנם פסוקים לא מעטים הנוגעים לתחום זה, הקוראים לאדם לדבוק במידות טובות (ובמיוחד במידותיו של האלוהים) ולעשות צדקה ומשפט, אין בהם משנה סדורה, או ירידה לחקר הנפש, אלא התוויה כללית של רכישת מידות חיוביות כמו אהבה[4], נדיבות[5], צניעות[6] ודבקות באמת, לעומת עזיבת והדחקת מידות שליליות כמו שנאה[7], נקימה ונטירה[8], חמדנות[9], עצלות[10], גאוה[11], כעסנות[12], כחש ושקרנות[13], התאכזרות[14], עצלות[15], התפארות[16] ועוד."

-----------------------------------------------------------------------------

דוגמא לתכונות שליליות : חמדנות ורדיפת בצע וכסף עד שהוא גורם לעיוותים מוסריים.

מקור 2 שוב רבי ויקטוריה, הערך "לא תחמוד" :
"לֹא תַחְמֹד הוא הדיבר האחרון מבין עשרת הדיברות והוא לאו שלא לחמוד דבר השייך לאדם אחר.
מקורה של המצווה הוא בדיבר האחרון בעשרת הדברות"לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ; לֹא-תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ.".
הלאו של לא תחמוד כולל את האיסור להוציא מן הזולת בתחבולות, ואף בתמורה כספית נדיבה, דבר השייך לו. התחבולות האסורות כוללות: הפצרה חוזרת ונישנית, לחץ חברתי וכמובן כח. העסקת המחשבות על תחבולות כאלו, אסורה גם היא, ואפילו עצם ההתאוות לנכסי הזולת או הקנאה בהם נאסרה (וראו להלן את שיטות הראשונים בהגדרת האיסור). איסור דומה לאיסור זה הוא "לא תתאוה", ולדעת הרמב"ם ההבחנה ביניהם היא שבאיסור לא תתאוה נאסרה המחשבה.
שני טעמים הובאו למצווה זו. הראשון, דעת רבי אברהם בן עזרא, עוסק באיסור התורה על רגש שבלב. בפירושו הוא מציין כי פרשנים רבים טענו כי לא ניתן לאסור רגש שבלב, אך הוא טוען אחרת. לדבריו, לו יחשוב האדם שהדברים אותם הוא חומד (אשת, בית, רכוש חברו) לא ניתנים להשגה, הוא יפסיק לחמוד אותם.
בנוסף, הרמב"ם מציין כי הסיבה לאיסור 'לא לחמוד' היא שעל ידי ההתעסקות בתחבולת להשגת רכוש אחרים, קיים חשש שהאדם יפעל להשגתם בדרכים לא חוקיות ואף באלימות. דוגמה לכך מופיעה בסיפור בו המלך אחאב דואג להמתת נבות היזרעאלי מפני שחמד את כרמו."
מבדיקה מהירה: רבי אבן עזרא, היה פרשן ספרדי במאה ה11 בתור הזהב בספרד המוסלמית, אך הוא אחר כך עבר להשתכן אצל הנוצרים. פירושו פירוש אבן העזרא, נחשב לאחד מהפרשנויות הגדולות ביותר לתנ"ך.
----------------------------------------------------------------
----------------------------------------------------------------
----------------------------------------------------------------
דוגמא לתכונות חיוביות : נדיבות
משלי פרק כב:
"א  נִבְחָר שֵׁם, מֵעֹשֶׁר רָב:    מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב, חֵן טוֹב.
ב  עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ;    עֹשֵׂה כֻלָּם יְהוָה.
ג  עָרוּם, רָאָה רָעָה ויסתר (וְנִסְתָּר);    וּפְתָיִים, עָבְרוּ וְנֶעֱנָשׁוּ.
ד  עֵקֶב עֲנָוָה, יִרְאַת יְהוָה;    עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּים.
ה  צִנִּים פַּחִים, בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ;    שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ, יִרְחַק מֵהֶם.
ו  חֲנֹךְ לַנַּעַר, עַל-פִּי דַרְכּוֹ--    גַּם כִּי-יַזְקִין, לֹא-יָסוּר מִמֶּנָּה.

ז  עָשִׁיר, בְּרָשִׁים יִמְשׁוֹל;    וְעֶבֶד לֹוֶה, לְאִישׁ מַלְוֶה.
ח  זוֹרֵעַ עַוְלָה, יקצור- (יִקְצָר-) אָוֶן;    וְשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ יִכְלֶה.
ט  טוֹב-עַיִן, הוּא יְבֹרָךְ:    כִּי-נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל.
י  גָּרֵשׁ לֵץ, וְיֵצֵא מָדוֹן;    וְיִשְׁבֹּת, דִּין וְקָלוֹן.
יא  אֹהֵב טהור- (טְהָר-) לֵב--    חֵן שְׂפָתָיו, רֵעֵהוּ מֶלֶךְ.
יב  עֵינֵי יְהוָה, נָצְרוּ דָעַת;    וַיְסַלֵּף, דִּבְרֵי בֹגֵד.
יג  אָמַר עָצֵל, אֲרִי בַחוּץ;    בְּתוֹךְ רְחֹבוֹת, אֵרָצֵחַ.
יד  שׁוּחָה עֲמֻקָּה, פִּי זָרוֹת;    זְעוּם יְהוָה, יפול- (יִפָּל-) שָׁם.
טו  אִוֶּלֶת, קְשׁוּרָה בְלֶב-נָעַר;    שֵׁבֶט מוּסָר, יַרְחִיקֶנָּה מִמֶּנּוּ.
טז  עֹשֵׁק דָּל, לְהַרְבּוֹת לוֹ--    נֹתֵן לְעָשִׁיר, אַךְ-לְמַחְסוֹר.
יז  הַט אָזְנְךָ--וּשְׁמַע, דִּבְרֵי חֲכָמִים;    וְלִבְּךָ, תָּשִׁית לְדַעְתִּי.
יח  כִּי-נָעִים, כִּי-תִשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ;    יִכֹּנוּ יַחְדָּו, עַל-שְׂפָתֶיךָ.
יט  לִהְיוֹת בַּיהוָה, מִבְטַחֶךָ--    הוֹדַעְתִּיךָ הַיּוֹם אַף-אָתָּה.
כ  הֲלֹא כָתַבְתִּי לְךָ, שלשום (שָׁלִשִׁים)--    בְּמֹעֵצוֹת וָדָעַת.
כא  לְהוֹדִיעֲךָ--קֹשְׁטְ, אִמְרֵי אֱמֶת;    לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת, לְשֹׁלְחֶיךָ.
כב  אַל-תִּגְזָל-דָּל, כִּי דַל-הוּא;    וְאַל-תְּדַכֵּא עָנִי בַשָּׁעַר.
כג  כִּי-יְהוָה, יָרִיב רִיבָם;    וְקָבַע אֶת-קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ.
כד  אַל-תִּתְרַע, אֶת-בַּעַל אָף;    וְאֶת-אִישׁ חֵמוֹת, לֹא תָבוֹא.
כה  פֶּן-תֶּאֱלַף אֹרְחֹתָו;    וְלָקַחְתָּ מוֹקֵשׁ לְנַפְשֶׁךָ.
כו  אַל-תְּהִי בְתֹקְעֵי-כָף;    בַּעֹרְבִים, מַשָּׁאוֹת.
כז  אִם-אֵין-לְךָ לְשַׁלֵּם--    לָמָּה יִקַּח מִשְׁכָּבְךָ, מִתַּחְתֶּיךָ.
כח  אַל-תַּסֵּג, גְּבוּל עוֹלָם--    אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֶיךָ.
כט  חָזִיתָ אִישׁ, מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ--    לִפְנֵי-מְלָכִים יִתְיַצָּב;
בַּל-יִתְיַצֵּב,    לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים."

------------------------------------

ספר מִשְלֵי הוא מ"ספרי החוכמה" בתנ"ך שתכליתם חינוכית, ובהם מנסה החכם להוביל את הקורא לנהוג בדרך הנכונה.
עיקר הטקסט בספר זה הוא פתגמים ואמרי מוסר הנאמרים בדרך שירית, ובצורות תחביריות הנקראות במקרא "משל". השם ניתן לו בשל התיבה הראשונה בפתח הספר: "משלי שלמה בן-דוד מלך ישראל".
ספר משלי הוא הספר השני בספרי הכתובים ומופיע לאחר ספר תהילים.
הספר נחלק בין דברי אמת, מוסר וחכמה הנאמרים באופן כללי, לבין משלים המצווים על השומע להישמע להם, ודוחקים בו לנהוג בדרך מסוימת.

הוספתי לכם גם כל מיני צבעים באקראי כזה שיהיה מגניב יותר. תנ"ך צבעוני וכזה.

בכל מקרה, הקטע על נדיבות הוא [כך רבי ויקי ואני אומרים] :
"ט  טוֹב-עַיִן, הוּא יְבֹרָךְ:    כִּי-נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל."

המשך קיץ נעים :)
עוד יומיים יום העצמאות של צרפת!
מקווה שלא יהיו שם פיגועים "לכבוד זה".

ואם כבר מדברים על תיקון מידות, הנה כתבה מעוד עיתון בינלאומי שהתחלתי לקרוא חדשות הBBC של לונדון : 

Do you live in the world's laziest country?

ומצורפת גם מפה מגניבה בקישור שמודדת את מספר הצעדים הממוצע ביחידת זמן כלשהי שעושים בכל ארץ בעולם,
בישראל אגב, כמה מפתיע... די עצלנים.
אבל כמה חרוצים הסינים..

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה