יום שני, 17 ביולי 2017

מחקר עיתונאי על העיתונאות עצמה - והפעם: ידיעות אחרונות.

ובכן, זה בעיקר יהיה כתבת תחקיר של מקורות ואז הערות. אתם כבר מכירים.

קודם כל קצת על הבעלים הנוכחי נוני מוזס, מהמקור הקבוע - ויקיפדיה :
ארנון (נוני) מוֹזֶס (נולד ב-1 באפריל 1953) הוא הבעלים העיקרי, המוציא לאור והעורך האחראי של העיתון ידיעות אחרונות.
מוזס משמש גם כבעל השליטה ויו"ר מועצת המנהלים של חברת ידיעות אחרונות בע"מ, חברת האם של העיתון ובעלת אתר האינטרנט ynet. [וגם של ygames - משחקים ברשת].
"העיתון שמקל בעונשם של הנחקרים הכבדים
איך זה שאנשי ציבור ועסקים שנחקרו או הורשעו קיבלו מ"ידיעות אחרונות" תמיכה ואהדה? הרשעתו של אולמרט, שזכה לאהדה גדולה בעיתון, מעלה את השאלה - מהי האג'נדה של "ידיעות", ומדוע הוא תוקף את הרגולטורים ואנשי החוק ותומך באנשי ציבור שהורשעו בפלילים?"
"בניגוד לעיתונים אחרים, העוסקים גם הם ללא לאות באג'נדות משל עצמם, "ישראל היום" הוא לא אלגנטי. הוא זורק באגרסיביות בפני מתחריו את כל מה שמרביתם מנסים עדיין להסתיר: העיתונות אינה מאוזנת, ואינה יכולה להיות מאוזנת בהגדרתה. שיקולי העריכה של עיתון אחד לעולם אינם זהים לאלה שבעיתון האחר, ולפיכך גם המסר שנקלט על ידי הקוראים משתנה בהתאם לעיתון. המציאות 
הנשקפת מדפי העיתונים היא 
שונה, ומושפעת מראיית העולם של עורכיו, של המו"ל, ובמקרים רבים מהצרכים העסקיים של העיתון. "ישראל היום" אינו מסתיר את הטייתו הפוליטית, בעת שיריבו הגדול, "ידיעות אחרונות", עדיין לא מוכן להסיר מעצמו את הכסות של "עיתונות מאוזנת".
כמו ביתר העיתונים, גם הסיקור ב"ידיעות" אינו מאוזן, אך בשעה ש"ישראל היום" מקדם את האג'נדה שלו בצורה בוטה, לפעמים סרת טעם ולא מקצועית, "ידיעות" עושה זאת מתוך מקצועיות עיתונאית רבה, שנצברה במשך עשרות שנים. בשעה ש"ישראל היום" מקדם גיבור אחד, ברור ומוכרז, ל"ידיעות אחרונות" יש גיבורים שונים, שמדי פעם מתחלפים ביניהם, מבלי שהקורא ידע תמיד לזהות מדוע עלתה קרנו של האחד, ומדוע הועם זוהרו של האחר."
"המשטרה פשטה הבוקר (חמישי) על משרדי הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות כדי לחפש חומרים מסווגים שעל פי החשד העביר לה ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט מכלאו. אולמרט מסר את החומרים לפי החשד לצורך פרסום ספר אוטוביוגרפי באמצעות עורך דינו. הפשיטה על משרדי ההוצאה בראשון לציון קיבלה את אישור היועץ המשפטי לממשלה. חיפוש נערך גם בביתו של אחד מעורכי הספר. "
כתבה רביעית: ישראל היום (אוף. סגרתי לפני שעשיתי קישור).

כבל מאשר: "נוני מוזס דיבר איתי על חוק 'ישראל היום'"

כתבה חמישית, החלטתי להשאיר את המקור חסוי אפילו בפניי וסגרתי את החלון, נו למה זה סקופ שיש חקירה - מסתבר שזה 2000, 1000 זה הסיגרים ו3000 זה הצוללות, אני מחכה ל4000 - פרשת הרקדניות האקזוטיות בביקור הדיפלומטי החשאי בברזיל (סתם בצחוק, זה בטח יהיה משהו עם סמים): 
"פרשות ראש הממשלה: מוזס צפוי להיחקר מחר, יאיר נתניהו ייתן עדות השבוע

מו"ל ידיעות אחרונות צפוי להיחקר מחר בפעם השלישית ולהתעמת עם ממצאים חדשים בתיק 2000, שעלו בשבוע האחרון מעדויות. במהלך השבוע ייחקר גם נתניהו בפעם השלישית, ואילו בנו יצטרך לתת עדות במסגרת חקירת קשריו עם אנשי העסקים מילצ'ן ופאקר"

תביעה לתשלום פיצויים של עיתונאי נגד ידיעות אחרונות"

"פעמים רבות, לטענת העיתונאי, קיצר עורך העיתון את כתבותיו והכריח אותו להשמיט מהן תכנים. גילת נתן דוגמא את פרשיות חיים רמון ואהוד אולמרט, אשר ידועים כמקורבים לבעלי העיתון נוני מוזס, והביאו לחיכוכים קשים בין העורך לבינו. מכאן והלאה הייתה דרכו של גילת מחוץ למערכת העיתון – קצרה. לטענתו, הודר הוא באופן איטי אך מחושב, תוך שהדבר מהווה פגיעה אנושה במעמדו המקצועי בקרב ציבור העיתונאים והקוראים."
"לטענתו של העיתונאי, הופעלו עליו לחצים קשים מתוך מערכת העיתון, ומדובר במקרה בו בעל המאה מעוניין להיות גם בעל הדעה. גילת תיאר בכתב התביעה מקרה בו הגיע לידיו מידע פנימי רגיש ובו נאמר שפרקליט המדינה מעוניין לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה דאז – מר אהוד אולמרט. 

לטענתו, הכתבה לא פורסמה בעמוד הראשי ועל כך הלין הוא באוזניו של שילה דה בר, עורך העיתון. גילת טען כי היה זה הקש ששבר את גב הגמל והוא הבין מדבריו של דה בר כי הוא מחוק מהעיתון ואין לו מה לחפש במערכת העיתון יותר. "

טוב, אז קודם אפשר קצת להבין למה אולמרט קיבל כל כך מעט בפועל, אחרי שהוא עשה שחיתות ציבורית ברמות ורעש עיתונאי כאילו הולכים לתלות אותו. המערכת כנראה סיבנה אותו החוצה, כל הרכיבים שלה. וזה מה שהעם רצה? המערכת מבצעת באמת את רצון העם? אתם בטוחים?

ודבר שני, יותר מדי מקורות אומרים את הדבר המאד מצער הבא, ידיעות אחרונות הוא עיתון מזויף. פייק ניוז, כמו שכבוד נשיא US אומר, קודם כל הוא אומר שהוא לא וזה כבר זיוף - כי זה בלתי אפשרי שלעיתון לא תהיה אג'נדה מסוימת ולו רק שיש מנהלים ועורכים ומשלמי משכורות ששמים עין עצבנית על הכתבים, העבדים שלהם שמוכרחים לזייף בכתבותיהם כדי להתקדם במקצוע.
ולא רק זה, יש עדויות לכך שיש דמויות בחדשות שהם יותר אהודות על העיתון ויש כאלה שפחות ואף אחד מהם לא זוכה ליחס וסיקור אמיתי והוגן.

וזה עצוב ומדכא מאד שזה הרושם שעיתון בעל חשיבות כזאת בארץ עושה.

דרור, רשת פמ.
אגב, רק שתראו עד כמה אני חסר משוא פנים, בניגוד למשל לשופטים במדינת ישראל. רק למשל. יש לי ידיד שעובד בידיעות אחרונות והוא תרם לי קצת כסף בהעברה בנקאית היום לעזרה בעבודה הספרותית שלי, המשך הפיתוח של אמן הבובות 2 למשל.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה