יום שבת, 29 ביולי 2017

נתיב החרטה, חלק 2 - אשמה

כהמשך לפוסט נתיב החרטה - בושה, על רגשות מוסריים.

ובכן, קודם כל כמובן - הצעד הראשון הוא להודות באמת. עשית משהו רע, פגעת במישהו. אם אתה אדם מוסרי או אתה אדם טוב, סביר שתעבור בעקבות זה תהליך חרטה. אם אתה אדם רע ורקוב מוסרית, אולי אף תתגאה בזה ותשוויץ בכך בפני החברים הרקובים שלך. זה פוסט לאנשים הטובים יותר, לא לחל_ות, חל_ות לא מושפעים ממוסר, הם צוחקים לו ורואים בו חולשה - הם רואים השגת דברים על חשבון פגיעה באחרים כדבר לגיטימי וחיובי. מה אפשר להגיד לאנשים שהמח שלהם מעוות? הם גם ככה לא ישמעו.

אם עשית משהו רע למישהו ואתה מודה בכך - סביר שתרגיש בושה בעיקר אם המעשה חמור וזאת מכיוון שלא עמדת בסטנדרטים המוסריים שלך וראית בתוך עצמך פגם מהותי שיש לתקנו ואם אפשר דחוף.
אבל סביר גם שתרגיש אשמה - רגש כלפי המעשה עצמו.

והנה קצת על הרגש, מהיועצת הרוחנית ויקי:
"רגש אשמה הוא מצב רגשי בו אדם מאמין שהתנהג (כולל התנהגות פנימית – מחשבות, רגשות וכו') באופן לא מוסרי בכך שהוא עשה מעשה שהוא מאמין כי לא היה צריך לעשות (או לחלופין לא עשה מעשה שהיה צריך לעשות), מצב כזה מעורר רגש שלילי שאינו חולף במהירות.
רגש האשמה הוא ממשפחת "הרגשות של המודעות העצמית", ביחד עם בושה, גאווה ומבוכה. אדם המרגיש אשמה מצוי בקונפליקט פנימי בין התנהגותו לבין ערכים מוסריים שהוא מאמין בהם, המכונים גם מצפון."
על תיאור הרגש:
"הבעות הפנים של תחושת האשמה בולטות כשהאדם נתפס במעשה לא מוסרי/ רע וכו', או כשהאדם בעצמו קולט שהוא עשה משהו רע. רגש האשמה דומה בהבעות הפנים לרגשות שליליים אחרים כמו בושה, השפלה ואשמה, באופן שהגבות מתקמרות כלפי חוץ, הפה נופל כמו בעצב העיניים מסתכלות למטה והצידה בשביל להימנע ממבטים והמבט הוא מבט עצוב או מודאג."
"תנועות הגוף של רגש האשמה מעורבות עם תנועות גוף של רגשות שליליים אחרים (בושה, דאגה ודיכאון וכו'), כך שאנשים המרגישים אשמה מתנועעים בעצבנות, כאשר תנוחות הגוף שלהם שליליות, הראש מוטה למטה או מורכן והידיים תופסות את הראש."
[הערה: הרבה פעמים אבל הרגש לא יוצא כלפי חוץ וישאר יותר במחשבות וזה יחשף רק בצורה שהאדם מגלה אי נעימות כלפי אנשים שהוא לא מרגיש איתם בנח יותר מגלל אותה אשמה]
"רגש האשמה מגביר את הורמוני הלחץ (קוריסטול) כך שאדם המרגיש אשמה יהיה מתוח, יסמיק, יזיע בצורה מוגזמת ויסבול מדופק לב מואץ, לחץ דם גבוה ותחושה של הצטמקות בבטן. כמו כן, רגש האשמה יכול להוביל לאינסומניה ולאיבוד התיאבון."
מבחינה התנהגותית - האשמה עשויה להוביל לניסיון לכפר על המעשה, או לחילופין לבריחה ולנסיון להתחמק בעיקר מהנפגע.
זהירות! אם אתה לא מרגיש אשמה על משהו רע שעשית! יש לך קצת קווי אישיות פסיכופטיים:
"רגש האשמה נחווה כעונש להתנהגות לא מוסרית/ לא נכונה אך אנשים חווים את עוצמת ורמות הרגש באופן שונה. פסיכופטים לא מרגישים תחושה של אשמה וחרטה במקרים בהם הם פוגעים במישהו, במקום זאת, הם מצדיקים את התנהגותם בכך שהם מאשימים אחרים [כולל ואולי בעיקר את הקורבן, כמו שא_סים רבים עושים לקורבנות שלהם בבית המשפט בתירוצים מגוחכים ומעצבנים בלי שלבית המשפט זה מפריע], אדם שאינו מרגיש אשמה או חרטה לא יראה את עצמו כאשם בהתנהגות שכוונתה לפגוע באחר."
והכי חשוב, אנשים שמסוגלים להרגיש אשמה על מעשה רע שעשו, הם אנשים בכללי טובים יותר, מוסריים יותר, נעימים יותר ואיכותיים יותר, ממש לא פסיכופטיים:
"רגש האשמה מעודד התנהגויות מוסריות ולקדם התנהגות חברתית רצויה. לעתים תכופות, אנשים שמרגישים אשמה: מבצעים מעשים טובים בלי הקשר ומתאפיינים כאנשים מאופקים, פחות ממוקדים בעצמם ופחות גזעניים.
כמו כן, אנשים שנוטים יותר להרגיש אשמים: טובים יותר בקריאת הרגשות של אנשים אחרים (בדגש על רגשות בעלי עוררות נמוכה), עובדים יותר קשה לשמר קשרים זוגיים ויותר טובים בניהול וויסות הכעס שלהם. "

אז ככה שאם עשיתם משהו רע ואתם אנשים מוסריים וטובים ולא פסיכופטיים מרושעים שנהנים לגרום סבל לאחרים כדי לקבל מזה סיפוק או טובות הנאה אחרות ואתם מרגישים אשמה, אל תרגישו רע - זה רק רגש שמביא לשיפור עצמי ולהתפתחות רוחנית ואם תשנו את התנהגותכם ככה שלעולם אם אפשר לא תעשו שוב מעשה רע כל כך, גם תרוויחו שיפור מוסרי והתפתחותי, גם תהיו יותר שלמים עם עצמכם וגם אם תוכלו תנסו אולי לכפר על מה שעשיתם ותצליחו לשפר את המצב. בכל מקרה, אין לפחד מאשמה. האשמה היא באשמתך אפשר לומר, הסבל ממנה היא חלק קטן מהכפרה. אם אפשרית. וזה רק יביא לשיפור בך. כלומר אם לא תברח ותדחיק את מה שאתה מרגיש או תחזור ללפני תהליך החרטה, לפני שהבנת בכלל שמה שעשית הוא רע וממש ממש גרוע.
ואני חושב שפוסטים אלה מאד מתאימים, תקופת האבל ביהדות המכונה 3 השבועות. בכלל חשוב להזכיר שהיהדות לא רואה באשמה, בושה וחרטה משהו רע - אלא משהו שמביא לתיקון ושיפור רוחני והיא אפילו יצרה חג מיוחד שמיועד לחשבון נפש ולחרטה על מעשים קטנים וגדולים. יום כיפור - והוא הקדוש כך נחשב, מכל החגים ביהדות.

שבת שלום טובה,
דרור.

תוספת: חשוב להגיד רק שאם עשית משהו רע והרגש מוצדק אז הוא רגש טוב, זה נכון. אבל יש מקרים מסוימים שאנשים מרגישים אשמה על דברים שהם בעצם לא צריכים להרגיש אשמה עליהם, בטח שלא בצורה שהם מרגישים. פרספקטיבה על המציאות וראיה מוסרית נכונה - לא אחת שמאשימה את עצמך על כל מיני דברים שלא באמת היו באשמתך ולא כזאת מהסוג הפסיכופטי, הקיצוניות השנייה - שבא אנשים בעצם על סיפוקם מלגרום רע ולפגוע באנשים. הם לא מרגישים על זה אשמה, הם מרגישים על זה גאווה ושמחה לאיד ולעג עבור הקורבן שהפשע היחיד שלו לפעמים היה שהם ראו אותו.

אז שבת שלום טובה,
חוץ מלאנשים רעים - שיהיו להם הרבה סיוטים קשים בלילות שאולי יעזרו לתקן את דרכם ואימרו אמן.

דרור

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה