יום ראשון, 16 ביולי 2017

אמן הבובות 2 - פרק טז' - תדריך: שמירה וחידוש כוחות, עידוד הדדי ועצמי

הקשב פיר פרייבטים ופרי פרייבטים ומועמדים לגיוס, זהו המפקד לו ריד הידוע גם כניילס הסוס המשוגע יאנג.

במסגרת המשימה להביס את המכונה הגדולה המרושעת ועושי דבריה השקוצים. אנחנו נאלצים להתמודד עם מתחים ורגשות חזקים, חלקם שליליים למדי - כעס, זעם, עצבים, חרדה, פחד, לחץ, דאגה, דיכדוך, דיכאון, חוסר אנרגיות, "יאוש", חוסר סיפוק, שיעמום, "קוצים" ועוד..
כדי להתמודד עם מגוון הרגשות והמצבים הנפשיים, שרק טבעי שיהיו במצב קיצון שכזה, עברתם בעבר שיעורים בפסיכה על תרופות טבעיות העוזרות להתמודד עם נקודות קושי בתהליך הבסת המכונה הגדולה שהנביאים אמרו כי אכן יתרחש ולא חשוב הדאונים הזמניים שיכולים להתרחש במהלך הדרך המתפתלת עד לניצחון.
בנוסף למדתם תרגילי נשימה, כמו תרגיל עמידת כוכב שמומלץ לעשות מדי בוקר ומדי ערב גם אם לא מרגישים ממש לחוצים באותו רגע, זה עוזר לשמור על איזון נפשי וקצת גם רוחני. כמו כן למדתם תרגילי מדיטציה - היכולת להיכנס לתוך המחשבות של עצמכם בתוך טראנס מחשבתי לעתים פסיכדילי ויש שיטות שונות, בתדריך זה הייתי רוצה להזכיר את שיטת הויפאסאנה:

ויפאסאנה היא מונח בודהיסטי שפירושו "התבוננות". לרוב משתמשים בה לתיאור שיטת מדיטציה בודהיסטית, שמטרתה הבנת האופי המוחלט של החיים/מציאות וטיהור ההכרה מהסבל שבו היא שרויה על ידי חוויה ישירה של המציאות כפי שהיא.
קיימות מספר מסורות המלמדות תרגול ויפאסאנה.
המונח "ויפאסנה" מתאר טכניקת תרגול מדיטציה שבמרכזה התבוננות בתחושות הגוף. תחילת שיטת תרגול זו לפני 2500 שנים, בימי גוטהמה הבודהה. היא תורגלה מאות שנים בהודו ואז נשתמרה בבורמה עד ימינו. ס.נ. גואינקה למד טכניקה זו ממורו, סייגה או בה קינג, נזר לשרשרת נזירים שלמדו את הטכניקה מפה לאוזן. גואינקה היה זה שהפיץ למערב את הטכניקה. בקורסי ויפאסנה הנלמדים במרכזים בכל העולם נלמדות שלוש טכניקות, אנאפנה, ויפאסנה ומטא. האנאפנה עוזרת ברכישת ריכוז והתבוננות בתחושות הגוף, והמטא מחברת אל תחושת אהבת כל יצור חי באשר הוא. תלמידים מתקדמים יכולים ללמוד קורס מתוך כתבי הבודהה: הסאטיפאטהנה סוטה. מסורת זו מקנה למודט את התובנות דרך חוויותיו הנוגעות לארעיות, אי קביעות ומהות הסבל.
המסורת טוענת ש:
  • כל התופעות הן זמניות וחולפות; החיים נמצאים תמיד בזרימה ותנועה אינסופית.
  • אין אני קבוע; אין לדברים, כולל לאדם, מהות אחת קבועה ובלתי משתנה. מה שנראה כקבוע אינו אלא סנקהארה, מארג נפשי של השתוקקות וסלידה. 
  • בחיים קיים סבל הנובע מהשתוקקות וסלידה, היוצרים תחושות גוף אליהן נוצרת התקשרות לדברים ארעיים. [מצד שני בחיים קיימים גם דברים חיוביים וחשוב לזכור גם אותם, תמיד, לצד כל השלילה].

במסורות בודהיסטיות מודרניות ישנן טכניקות שונות, ולחלקן הגדול אין שייכות דתית. ניתן לכלול תחת ויפאסנה מספר שיטות תרגול, הקשורות בשכלול יכולות התבוננות פנימית, התבוננות בתחושות גוף, מדיטציה אנליטית, ותצפיות על חוויות החיים. שיטות לדוגמה:
  • העברת המודעות בין האיברים השונים המרכיבים את פני גוף האדם ומיקוד רגעי של המודעות בכל איבר תוך ערנות לתחושות הבאות וחולפות בזמן בו אנו ממקדים את המודעות באיבר המסוים. בזמן העברת המודעות על המתרגל לפתח קבלה והשלמה עם התחושות שהוא חווה, ללא שיפוט, בין אם עולות תחושות כאב או תחושות נעימות. השלמה זו עוזרת למתרגל להגיע לאיזון נפשי.
  • הפניית המודעות אל אחד מאיברי החישה של הגוף במטרה להבחין בתחושות השונות הבאות וחולפות לאורך הזמן באיבר המסוים. (תחומי חישה לפי איברים: ריחות, צלילים, ראיה, טעם, מגע, מחשבות )
  • ערנות לתנועת האיברים השונים בזמן הליכה, ישיבה, אכילה...
  • ערנות למחשבות, לרגשות ולתחושות השונות המופיעות וחולפות בכל רגע לאורך היום בכל מצבי ההכרה.
בדרך כלל הגוף נמצא בתנוחת ישיבה כאשר הרגלים משולבות הגב זקוף והראש מביט לפנים. ניתן לתרגל גם בישיבה על כיסא, על האדמה, על כרית נוחה, בשכיבה על הגב או בהליכה. זמן התרגול תלוי בשיטה וביכולת המתרגל. המחמירים נוהגים לתרגל כשלוש שעות; כאשר מתעוררים שעה, באמצע היום שעה ולפני השינה שעה. ולפחות תרגול רציף של 12 שעות ביום למשך 10 ימים פעם בשנה במקום שקט ומבודד.
השיטה אבל שבדרך כלל נפוץ בציבור ובפרסומות כויפאסאנה בה שותקים היא למעשה רק זן אחד של ויפאסאנה מדי רבים, שיטה שנוצרה על ידי גורו אחד, אבל מאד מודרני ומפורסם, הידוע בתור אושו:
אוֹשוֹ (11 בדצמבר 1931 - 19 בינואר 1990) הוא כינויו של ראג'ניש צ'נדרה מוהן ג'יין (הינדי: रजनीश चन्द्र मोहन जैन) שהיה פילוסוףסופר ומיסטיקן הודי [שלימד בעיקר בהודו, אבל בשנות ה80 היה תקופה גם בארה"ב]:
הפילוסוף והמיסטיקן ההודי אושו, אשר הינו שנוי במחלוקת, הזכיר רבות את הויפאסנה בכתביו והמליץ על מספר דרכים לתרגול. תרגולי הויפאסנה על פי אושו כוללים בתוכם: 
1. מודעות רציפה לכל פעולה במהלך סדר היום הרגיל; [סוג של מודעות למציאות, למרות שכמובן יש עומס מידע ולא כל פעולה היא בהכרח חשובה, אבל לפעמים דברים קטנים שנראים במבט ראשון כלא חשובים הם דווקא פרט חשוב, עירנות ותשומת לב הם דברים חשובים כשצריך להתמודד עם המציאות, אבל גם סינון]
2. תרגול בישיבה דוממת, פעמיים ביום במשך ארבעים דקות לפחות בכל פעם. [מפתח את היכולת לעשות דברים בדממה]
3. הליכת ויפאסנה - הליכה מדודה ושלווה במשך עשרים דקות. [כאילו לצאת לסיבוב לרגיעה באיזור שליו]

ובכן, זה היה שיעור קטן על טכניקת מדיטציה שנקראת ויפאסאנה וזאת בנוסף לשתי טכניקות מחזקות, האנאפנה שעוזרת בלימוד רכישת יכולת ריכוז ומודעות גופנית והמטא שזה משהו בודהיסטי, באופן אישי אני לא אוהב כל כך את עושי דבריה "האנושיים" של המכונה הגדולה ואת התומכים בה. הם מעצבנים אותי. אבל צריך לדעת להתעלות מעל כל הרגשות האלה ולהמשיך קדימה להגשמת המטרה.
בנוסף אבל למדיטציה יש 2 נושאים חשובים אבל מכיוון שכבר חפרתי על ויפאסאנה אדבר עליהם בקצרה בתדריך זה:
נושא ראשון: שמירה וחידוש כוחות - 
זהו נושא חשוב במצב הנוכחי, יש הרבה עבודה לעשות והרבה רגשות ותומכי מכונה מעייפים, יש הרבה ריקבון באלקטרוסדום ולא תמיד אפשר להיות מתחת למעטה הנעים של האוהל הפרטי.
על כן קודם כל חייבים לא להתרגז מכל דבר קטן, לא להתעייף ולבזבז סתם אנרגיות על בורג קטן וזניח שבמכונה הגדולה אלא לדעת איפה להשקיע את האנרגיות ועדיף בפעילות מעשית שמובילה אותנו עוד יותר קדימה מאשר בבזבוזי זמן על נפנופי סרק של אגרוף באוויר שרק מבדרים את החיישנים של המכונה הגדולה.
בנוסף חייבים לדאוג לחידוש הכוחות, לצד כל הפעילות יש לייחד זמן לאיזון - מנוחה, פנאי, מדיטציה, למידה שקטה באוהל הפרטי, תפילה לחיזוק הכוחות ליותר מאמינים, חייבים להקדיש גם מספיק זמן לפעילויות אלו כדי שבזמן הפעילות יהיה מספיק אנרגיות כדי לפעול ולפעול נכון וטוב.
בנוסף אנרגיות נמוכות עלולות להביא לדכדוך ולריפוי ידיים ולהחלשות האמונה ללא סיבה מציאותית, על כן חייבים לשים לב ולהיות במודעות עצמית כללית לתחושות הפנימיות בלי אמת להיכנס לתוכם לעומק אלא רק לדעת בכללי מה המצב כדי לפעול בהתאם וכדי להבין את הסיבות האמיתיות לדברים.
נושא שני: עידוד הדדי ועידוד עצמי.
עידוד גם עצמי וגם בין הפיר פרייבטים או של תומכים במאבק מאד חשוב לחיזוק האמונה, הביטחון ביכולת לנצח ולחידוש האנרגיות.
חשוב שהעידוד יהיה אמיתי וכנה, עליו להראות את זווית ההתייחסות הנכונה למצב ולהפיג את כל האנרגיות השליליות שיש לפיר פרייבט העמית.
תמיכה היא נושא חשוב ואם פיר פרייבט מבצע משימה טובה יש להגיד לו על כך כל הכבוד בצורה נאה ולעודדו להמשיך הלאה בהתקדמות ובהתפתחות האישית והכללית.
מבחינת עידוד אישי, אני חייב להגיד שקריאה בספר תהילים או יותר מכך הקראה מהספר לפיר פרייבט שרוחו קצת נפלה או שמרגיש רע מבפנים מגלל מעללי וזוועות המכונה המרושעת ידועה כסגולה לחיזוק נפשי ולחיזוק האמונה, אין להגזים בה - כי זה גוזל זמן ויותר מכך אין לעסוק בפעילות פולחנית דתית שלא לצורך, אך אם מתאפשר מומלץ לקרוא כמה פרקים אחת לשבוע או אפילו פעמיים. זה ידוע כמחזק את הנפש.
אך מעבר למילים בספר תהילים, חשוב לזכור שהעידוד העצמי והעידוד והתמיכה ההדדיים חשובים מאד במצב הקיצוני בו אנחנו נמצאים.
ובעזרת האל ובעזרתנו ובעזרת התומכים אנחנו ננצח.
דיבר ניילס יאנג. מנהיג הכוחות החופשיים כנגד המכונה הגדולה.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה