יום חמישי, 29 ביוני 2017

מחקר דתי על הרכילות

היהודים

מקור 1 : ויקיפדיה בעברית: 

בתנ"ך: "בתורה ישנו איסור על רכילות "לא תלך רכיל בעמך" (ויקרא, י"ט, ט"ז). (...) , והוסיפו על כך גם את הפסוק "הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד" (משלי יא יג), המלמד לאסור לספר כל דבר הנאמר לאדם על סמך אמון שלא יספר."

הסתכלתי על ויקרא יט, זה נכלל ברשימה של דברים שונים שרשום שה' מסר למשה שאסור לעם לעשות. לא רשום אבל עונש או דרך ספציפית לכפרה על נזקים שקרו עקב רכילות. כמו כן מוזכר עוול נוסף ממשלי - לפי התנ"ך אסור לכם לגלות סודות של חברים שאמרו לכם אותם תוך ציפיה לכך שתשמרו עליהם ולא תפיצו אותם ברבים לכל מיני כיוונים.

לפי הרמב"ם:

"המרגל בחברו עובר בלא תעשה, שנאמר: 'לא תלך רכיל בעמך'. ואע"פ שאין לוקין על דבר זה, עוון גדול הוא, וגורם להרוג נפשות רבות בישראל, לכך נסמך לו 'לא תעמוד על דם רעך'..."

לפי הרמב"ם, שידוע כאחד מהחכמים מכל דורות ישראל, אכן מדובר בעוון ואף יכול להיות עוון גדול אם כתוצאה מהרכילות קורה משהו נורא למישהו למשל ואז האחריות היא על מה שקרה כתוצאה מהרכילות. לעומת זאת על הרכילות עצמה אין מענישים וזאת גם מכיוון שבמקרים נדירים היא עשויה להיות טובה.

הנוצרים

מקור 2: ויקיפדיה באנגלית :

"gossip is negative speech.However, due to the complexity of the phenomenon, biblical scholars have more precisely identified the form and function of gossip, even identifying a socially positive role for the social process as it is described in the New Testament. Of course, this does not mean that there are notnumerous texts in the New Testament that see gossip as dangerous negative speech."


הנוצרים גם טוענים בערך אותו הדבר לגבי הרכילות כמו היהודים, הרכילות עצמה היא איסור אך איסור שאין נענשים עליו בהכרח אלא תלוי בתוצאת המעשה, אם היא רכילות לטובה יתכן שהאל יראה אותה בעין יפה בסוף הדרך.

B

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה