יום רביעי, 19 בספטמבר 2018

חשבון נפש לאחר יום כיפור

שלום, איך היה יום כיפור?
אף שלא צמתי והשתמשתי בחשאי בחשמל, עשיתי כמה דברים הקשורים ליום כיפור או לחג הסליחות.
אחד מהם זה חשבון נפש, גם בזווית של הרע והטוב שאני עשיתי השנה והרע והטוב שאחרים עשו לי השנה.

האירועים הבולטים של רע וטוב השנה
-----------------------------------------

הרע והטוב שאני עשיתי
-----------------------------
הרע:
יש 3 רוחות שמסתובבות בלימבו עם ג'וקים מרגלים, בהמתנה לכך שמישהו יטיל את "קסם החזרה".
https://www.youtube.com/watch?v=6cTd8K0k0d4
Mazzy Star - Ghost on a highway.
חוץ מזה, לא חושב שעשיתי כל רע. אני אדם טוב, זה עשוי לקרות.

הטוב:
התנדבתי לשמח חולים בבית חולים, במסגרת משהו שנקרא "שישי שמח", שקיבלתי אליו מייל מאגודת הסטודנטים.
להתנדב, זאת גם יציאה קצת מהשגרה, פעילות נחמדה שגורמת לך להרגיש טוב, גם עוזר באמת לאנשים הזקוקים לכך וגם הזדמנות להכיר אנשים נחמדים וטובים, בדרך כלל יותר מהאנשים הממוצעים שפוגשים ברחוב.

הרע והטוב שאחרים עשו לי
-------------------------------
הטוב:
ההורים שלי תמכו ועזרו לי השנה, אחרי משהו שהיה גם נפילה בממדים מסוימים. הסיוע והתמיכה היו לא רק כלכליים, אך גם הכלכליים מאד עזרו. אבא שלי למשל לאחרונה נתן לי 250 שקל מתנת חג לראש השנה ואמר שהוא יביא גם בפסח.

הרע:
למרות שהיתה העלמות מבורכת של אופנת ההטרדות, עדיין זאת חברת א___ שבה מטרידנים עשויים להיתפס כמדליקים וכגיבורים, כמו שלמשל מתגלה בין השורות ובנימות של כתבות על הטרדה מינית, בניגוד לפעמים למלל המפורש.
התקשורת עדיין מתעלמת מהטרדות נגד בנים אף שהם במציאות למעשה די שכיחות, כנראה מגלל שזה לא מבדר ולמעשה קצת מרתיע ודוחה את הקהל, עדיף עוד כתבת בידור על רצח, הפעם היחידה שתפגשו משוגעים בכותרות העינתונים.
באופן אישי עברתי הטרדה קבוצתית מעצבנת במכולת השכונתית (לפני חודש וזה עדיין מעצבן), כתגובה לבת שהתחילה איתי ולא סייעתי לה, לא הייתי מעוניין אבל כתומך ב"בנות מתחילות עם בנים" נתתי לה הזדמנות, בפעם הבאה הסתבר לי שאחד המוכרים הוא הו__ שדל__ עליי וקיבלתי הטרדה, עזבתי את המקום ושכחתי מכך, וכעבור חצי שנה חזרתי במקרה למקום ועברתי הטרדה קבוצתית על ידי שאר העובדים - צמד אתיופים וזקנה אפורת שיער בת 70, נקמתי קצת ואני חושב שגרמתי להם להתחרט, יכול להיות, זה דוחה וטמא כל כך שאני מעדיף באמת להתרחק ורק אני מקווה שהפעם אזכור שכף רגלי לא תדרוך שם יותר. מכולות הם מקום מסוכן, העובדים המשועממים מסיבה מאד לא ברורה חושבים שאם הם מוכרים למישהו חלב הם כבר "חברים" שלו אפילו שהם לא מדברים כלל ומרשים לעצמם לפלוש לו לפרטיות בצורה מזעזעת אם רק בא להם, המשטרה הרי לא עושה כלום למטרXXXם אמיתיים ברוב המקרים, היא רק עושה רעש עיתונאי סביב מקרים של הטרדות שקשורים בבכירים וסלבריטים שמתבררים יותר ויותר לפעמים כמטר__ים סדרתיים, כלומר לפחות 12 מקרי הטר__ לקייס. ואם מישהו באמת נעצר ונתפס ומוגדר כמטרידן, זה אחד שבדרך כלל פשוט לא מבין בנשים או אחד שנפל על כל__ סיבותיה אשר יהיו והוא חיזר עליה לגיטימית כלומר בהסכמה אבל עשה איזה משהו שעיצבן אותה, או שלא היה מתאים לנורמות החברתיות המחייבות והלא מתאימות לפעמים, או שהיה לה אשליה בקשר למשהו והיא לא באמת טרחה לבדוק שהוא מבין מה הבעיה אלא פשוט פנתה למשטרה לאחר שפתאום התחילה להגיד לו בלי אזהרה שהוא מט___ אותה ויש גם מקרים של פשוט סחטנות ונקמה. לנשים שמגישות תלונות שווא אפילו ברורות, לא קורה כלום, וזאת טעות, במקרים שפשוט לא הצליחו להוכיח - אכן לא אמור לקרות להם כלום, אבל במקרים שהם מגישים עדות שקר או תלונת סתם שעשויה לפגוע באדם טוב ובכללי ברומנטיקה של הציבור - יש להענישם, אפילו במאסר קצר.

גמר חתימה טובה לכל האנשים הטובים
וחרטה וכפרה לכל האנשים שלא היו כל כך טובים עד כה.

דרור
רשת פמ, אבל זה כבר לא קשור לפה.
שינתי את שם הבלוג ל"בלוג רשת פמ לשעבר", בדגש על לשעבר,
אולי אפתח בהמשך בלוג נוסף שיחובר שוב לאתר, אבל כרגע אני לא באמת מטפל ובונה אתר משחקים.

אז גמר חתימה טובה וסליחה מהרוח רפאים הטובה (2 רוחות רעות ורוח אחת טובה, בערך).


יום שלישי, 18 בספטמבר 2018

שא - תפילין 3 - קובץ שמות לעומת קובץ דברים

בחלק האחרון של רשומות תפילין, הראיתי שהכתוב על תפילין בספר שמות הוא למעשה מצווה אחרת מהמצווה בספר דברים - חלק מחוקת הפסח שציווה האל בידי משה, כך כתוב. בעוד שבספר דברים מדובר בנאום משה על העם על כך שעליו להתמיד גם אחרי התיישבותו בארץ בשמירה על המצוות ובאי הליכה אחרי אלים אחרים.


אין אם כך סתירה, אולם אם כבר נגענו בנושא, מה בין ספר שמות וחוקיו לבין ספר דברים וחוקיו? מדוע החזרה הכפולה כשפה ושם יש שינויים קטנים?
יש הטוענים שספר דברים הוא זיוף שנכתב מאוחר יותר בימי בית ראשון על ידי כוהני המקדש, אך אני טוען כנגד זה שספר במדבר נותר ללא סוף הולם וכאילו נקטע ללא ספר דברים ולא מתואר כנהוג מותו של משה, שמת בהר נבו ונקבר לאחר מכן ("וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ מוֹאָב, מוּל בֵּית פְּעוֹר"(דברים, פרק לד', פסוק ו').
אם כך מאין ההבדל?
נשים לב לתיאור הדיבורים בספרי שמות לעומת דברים:
ספר שמות: "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר." (עשרת הדברות),
"וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה, מִן-הָהָר לֵאמֹר, כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.",
"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר"......
ספר דברים: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר, הַיַּרְדֵּן..... בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, בְּאֶרֶץ מוֹאָב, הוֹאִיל מֹשֶׁה, בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר.."

וזאת בעצם התשובה, על פי הנאמר במקרא עצמו.
על פי המקרא ספר שמות הוא בדרך כלל תיאור דרך צד שלישי על דברי האל אל העם, אל משה ואז אל העם או השיחות בין האל למשה.
לעומת זאת ספר דברים, הוא ספר הפרשנות הראשון של התנ"ך, הפרשנות של הנביא משה שנכנס כאן לתפקיד של רב, כרגיל מנהיג, ונואם. כל הספר הוא כעיקרון נאומו הגדול האחרון של משה אל העם שנאמרים כ40 שנה אחרי שניתנה התורה בהר סיני, לאחר הנדודים במדבר וכיבוש צפון מזרח עבר הירדן, כשהעם כבר חונה מול יריחו.
בספר הדברים לא נאמר שמדובר בדברים שהאל ציווה על משה לומר לעם, אלא בדברים שמשה על דעת עצמו אמר לעם בסיום מנהיגותו כדי לפרש לעם את שנאמר להם 40 שנה קודם.

מדובר אם כך למעשה בשתי תורות, שיש בינהם לפעמים הבדלים קטנים מגלל הנסיבות וחלוף הזמן ויתכן גם שהכותבים של הקבצים היו אחרים כי השפה השתנתה או פשוט שזה אותו סופר לאחר 40 שנה של שינויים וחוויות רוחניות במדבר, יש אפשרויות שונות לפעמים, בכל מקרה אין זה מוריד או משנה.

ואם יש סתירות בין שני התורות לאיזה תורה לשמוע? לתורת האל מסיני או לביאורי משה 40 שנה אחר כך בערבות מואב רגע לפני מותו?
זאת שאלה שלדעתי צריכה להענות נקודתית, לגבי כל מצווה וחוק או אמירה חוזרת. ושעוד צריך לחזור ולרשום עליה בהמשך. במקרה של תפילין, נושא הרשומות הללו, מדובר פשוט במצוות שונות ואין פה בעצם כלל חזרה על הנאמר, אלא שני אמירות שונות - חוקת פסח בשמות ומצוות תפילין ומזוזות בדברים - שהם מצוות לא מהאל, אלא ממשה, בכבודו ובעצמו.

===========================
הערת עריכה: רפ-אפ. שלוש הרשומות על תפילין לספר ביחד לאחר עריכה נוספת ושיבוץ במקום מתאים.
ביטול הערת העריכה על "תפילין 2".


חג פסח וכשר, אני את מצוות מקרא קודש לפחות עשיתי ולמרות שאני לא צם יש עוד כל מיני דברים שאני עושה לכבוד יום כיפור או יום הסליחות או יום חשבון הנפש השנתי.


שא - תפילין 2 - לא היה נעים, אז לא אמרתי

ברשומה תפילין 1 - למה כל יום? רשמתי אמנם על כך שתפילין על פי הרשום במקורות התנ"כיים היא למעשה מצווה של פסח : "...ח וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ, בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר:  בַּעֲבוּר זֶה, עָשָׂה יְהוָה לִי, בְּצֵאתִי, מִמִּצְרָיִם.  ט וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל-יָדְךָ, וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ, לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְהוָה, בְּפִיךָ:  כִּי בְּיָד חֲזָקָה, הוֹצִאֲךָ יְהוָה מִמִּצְרָיִם.  י וְשָׁמַרְתָּ אֶת-הַחֻקָּה הַזֹּאת, לְמוֹעֲדָהּ, מִיָּמִים, יָמִימָה." לא אפרט שוב את ההוכחה אך בפסוק י' יש מאזכר במילה "למועדה" לפעם האחרונה שמועד הופיע ב"חוקת הפסח" כפי שהולכת ומתגלית - ומועד זה הוא המועד השנתי לסיפור יציאת מצריים - פסח.

אך לא היה לי נכים, אז הסברתי שהתפילין עצמם לא מאוזכרים בחוקה (ולא הסברתי על כך שמדובר בחוקה ומה זה בעצם אומר) ועל כן אפשר ללכת לפי המסורת בעל פה, או הטלפון השבור שנמשך 1000 שנה לפי ההסבר המסורתי ממשה ועד כתיבת המשנה שעליה נכתב התלמוד = ספר החוקים הדתי הרשמי של היהדות האורתודקסית, ולהשתמש בתפילין הרגילים הידועים - תפילין הראש והיד העשויים רצועות וקופסא שחורים ובקופסא מגילות עם כתבי קודש שנכתבו על ידי סופר סת"ם.

אבל זה לא בדיוק כך, "פשוט לא היה לי נעים", פשוט לא היה לי נעים זאת הסיבה מספר אחת לכך שכתבים דתיים לא נכתבים כפי כוונתם המקורית - יש נורמות מסוימות בחברה ואם אני אגיד משהו בלתי נתפס כמו "העבדות אסורה" - עשויים במקום להתייחס כאל קדוש, להתייחס אליי כאל נביא שקר ולסקול אותי באבנים. רק אפשרות אחת.
סיבה מספר שתיים או סיבת פטרוס - אפשרות א: פחד או לחץ מפני גורם חיצוני, למשל חיילים רומים שמגיעים רגע לאחר התנבאות.
סיבה מספר שלוש או סיבת פטרוס - אפשרות ב: טעות אנוש, למשל מנסים לפרש חלום, מפרשים אותו בצורה לא נכונה ולפי זה מותר לאכול לא כשר. במקום למשל פירוש שהחיות הם אנשים והציווי הוא לא לפגוע באנשים שכבר טהורים עם הרעיונות הנוצריים החדשים או פירוש שמה שהאל קבע ככשר הוא לא יהפוך לטמא, שזה גם פירושים אפשריים לחלום פטרוס שהיה אבן יסוד בהתפתחות הנצרות והתרחקותה מהיהדות. חשוב לציין שבחלומות, כשיש הבזק חלום כמו שהיה לפטרוס (זה היה רק תמונה אחת, כלומר לא חלום מלא) ויש קול ויש תמונה, הקול יכול להגיד למשל משהו מנוגד לתמונה אבל שאיכשהו מתחבר אליה ביחד, רק הערה על פירוש חלומות.
יש כל מיני סיבות שכתבים דתיים לא יוצאים כפי כוונתם המקורית. וזאת נקודה חשובה, בנושאים של עבדות (יש לשים לב שאין חיוב להעסיק עבדים, אלא רק היתר תוך הגבלות לגבי עבדים יהודיים) והקרבת קורבנות למשל (אך הבנתי שיש את האפשרות לפדיון - כלומר המרת הקרבת בעל חיים בהקרבה יותר מוסרית בעיני המוסריות המקובלת של ימינו). 


ונחזור לפרשה או לחלק בתנ"ך הנקרא "חוקת פסח" - קודם כל הכוונה בחוקה היא קודם כל שמדובר בקובץ של חוקים ואין לקרוא כל פסוק בנפרד, כמו שחכמי ההלכה עשו מסיבות לא נכונות, למשל בפירוש של מועד הנחת תפילין.

מאיפה עד איפה מתחילה "חוקת פסח"? 
לפי ההגיון, מהמקום שבו רשום בפרק יב' (יש לזכור שהחלוקה לפרקים היא מאוחרת ונעשתה על ידי נוצרים בימי הביניים) בפסוק מג' "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח:  כָּל-בֶּן-נֵכָר, לֹא-יֹאכַל בּוֹ."
מהו הפסח (ששמו כשם החג) ? זה מתואר קודם בפרק יב':
"ה שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן-שָׁנָה, יִהְיֶה לָכֶם; מִן-הַכְּבָשִׂים וּמִן-הָעִזִּים, תִּקָּחוּ.  ו וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת, עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה; וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ, כֹּל קְהַל עֲדַת-יִשְׂרָאֵל--בֵּין הָעַרְבָּיִם.  זוְלָקְחוּ, מִן-הַדָּם, וְנָתְנוּ עַל-שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת, וְעַל-הַמַּשְׁקוֹף--עַל, הַבָּתִּים, אֲשֶׁר-יֹאכְלוּ אֹתוֹ, בָּהֶם.  ח וְאָכְלוּ אֶת-הַבָּשָׂר, בַּלַּיְלָה הַזֶּה:  צְלִי-אֵשׁ וּמַצּוֹת, עַל-מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ.  ט אַל-תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא, וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם:  כִּי אִם-צְלִי-אֵשׁ, רֹאשׁוֹ עַל-כְּרָעָיו וְעַל-קִרְבּוֹ.  יוְלֹא-תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ, עַד-בֹּקֶר; וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר, בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ.  יא וְכָכָה, תֹּאכְלוּ אֹתוֹ--מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים, נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם; וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן, פֶּסַח הוּא לַיהוָה.".
ובכן, פסח הוא בעצם קורבן שנהגו להקריב בעבר בימי חג הפסח כל עדת ישראל וזאת על פי "חוקת הפסח" שמתעסקת במצוות חג הפסח - מצות, קורבן הפסח, תפילין, הגדה. שכולם מוזכרות ב"חוקת הפסח".

ומתי מסתיימת חוקת הפסח?, ובכן לאחר שמשה אומר לעם שוב על הקרבת קורבן הפסח - שבו יש להקריב כל בכור בבהמה ובאדם, רק שבהמות כמו חמורים או בכורי אדם פודים כמובן בכבשים. הפסוק האחרון בחוקה, פסוק טז': "וְהָיָה לְאוֹת עַל-יָדְכָה, וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ:  כִּי בְּחֹזֶק יָד, הוֹצִיאָנוּ יְהוָה מִמִּצְרָיִם." - שוב על תפילין, אבל ישר אחרי תיאור קורבן הפסח שוב - אז על פי ההגיון וכלל העברית על מאזכרים (הוסבר ב"תפילין 1") התפילין או האות/טוטפות/זיכרון קשורים לקורבן הפסח וכאן מערבבים הגיון ודמיון ומתארים את בני ישראל בחג הפסח מקריבים את קורבן הפסח איש בביתו, מסבירים לבנם את המוזרות בכך "שעבור זה אלוהים הציל אותי ממצריים" ומורחים סימן מהדם של הקורבן לאות על היד ובין העיניים תוך כדי שהם אוכלים מצות שבעה ימים בראש השנה התנ"כי. אמרתי לכם "לא היה לי נעים" :) בכל מקרה, נקרא לזה "רק תחושה" למען הסדר הטוב.

זה נחמד לעשות ארכיאולוגיה לפעמים דרך התנ"ך.. פשוט צריך לקרוא טוב. ולדעת עברית כשפת אם טוב.

-------------------
זה מספר שמות, חוקת הפסח.
חוקים אחרים מספר דברים על תפילין ומזוזות נראים אחרת מהמצווה בחוקת הפסח אך לא ארשום על כך כאן כרגע או אפרש את הסתירה לכאורה לחוקת פסח, אלא רק ארשום אותם פה:
"ד שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ יְהוָה אֶחָדה וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. ו וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ. ז וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. ח וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ. ט וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ. " (דברים, ו', ד'-ח').

ולא לדעתי האישית, לא ניתן לתקן את הסתירה על ידי זה שאומרים שספר דברים הוא זיוף כמו שאומרים חוקרי תנ"ך מסוימים וזאת מכיוון שבלי ספר דברים, מבחינה ספרותית, ספר במקרא והתנ"ך פשוט חסרי סיום - הם מגיעים לערבות מואב, ליד יריחו, קורים כמה דברים לא כל כך חשובים, כמה תיכנונים על לעבור את הירדן, כמה מצוות שוליות וזהו. נקטע. אהרון מת לקראת סוף במדבר, אך לא ידוע מה קורה למשה ורק ביהושע נזכר שהוא מת. זה קצת לא מתאים לסיגנון הכתיבה של התנ"ך ובכלל של סופרים - להשאיר יצירה ספרותית קטועה בלי סוף.
ההבדל היחיד אם מקבלים דברים באמונה שלמה, הוא שהדברים בספר דברים קרו 40 שנה אחרי הדברים שקרו בספר שמות ונאמרו בנסיבות אולי קצת שונות.

אבל ניתן לתקן את הסתירה שהתגלתה בין ספר שמות לספר דברים, אם נתייחס לדברים למרות החזרה של המילה טוטפות כאל 2 מצוות שונות שבאים אכן בהקשרים שונים, באחת מדובר ב"תפילין" של פסח יחד עם שאר מצוות הפסח בחוקת הפסח. ובשנייה מדובר בתפילין והמזוזות הרגילים של ימינו כשמשה מדבר בכלל על כך שיש לשמור על מצוות האל ולא להתקרב לאלים אחרים גם לאחר כניסת בני ישראל, שני פרשיות שונות לחלוטין. בתפילין שבדברים, המועד הוא אכן כל יום.

לכן, לסיכום, נראה שגילתי מצווה ישנה-חדשה שכבר לא עושים, אף שידוע לי שבעדות מסוימות עדיין שוחטים כבש בפסח. אבל לא עושים שום אות או טוטפות עם המנהג. בסך הכל מדובר במצווה לעשות על האש עם משהו פולחני שעושים עם הדם של הכבש שגם ככה מת ונאכל, אפשר לראות את זה גם כך.
למה לא עושים? בין היתר, כי יש איסור מאוחר יותר, להקריב קורבנות לאל - מחוץ לבית המקדש. ויש לו סיבה מאד טובה וכתבתי עליה במקום אחר.



=======================
הערת עריכה: לא בטוח שיש צורך להכניס לספר, גם את תפילין 1, אלא אם זה יגיע לעוד מקום.


יום שבת, 15 בספטמבר 2018

מפתח החלומות - התגלה או הומצא??

ובכן, אצלי זה עובד.
המפתחות עובדים מצוין על החלומות ומפרשים אותם היטב.
לדעתי זה יעבוד גם אצל שאר האנשים וזאת מהסיבה
שהמפתחות בנויים בעצם על האסוציאציות הבסיסיות
או התודעה הקולקטיבית, במושג של החניך של פרויד, יונג.

מגלל זה אמרתי שזה לא בדיוק הומצא, אלא יותר התגלה,
כי זה בעצם דבר שיש לו השפעות במציאות
ונראה שזה יכול לפרש כמה דברים
למשל, חלומות.

דרור,
פותר החלומות האוניברסילי.

לא מאמינים? תנסו בעצמכם.
אם אין לכם קנו שידה או משטח נח לכתיבה ליד המיטה,
ואז קחו פנקס ועט ושימו על השידה
ואיך שאתם מתעוררים כשאתם עוד בחצי חלום, אתם ישר מתביעים את מה שחלמתם בפנקס.
תעקבו אחר השפה של החלומות, יכול להיות שהסמלים פה ושם קצת שונים עקב הבדלים אינדיבידואלים,
אבל אני די בטוח שזה פותר חלומות באופן אוניברסלי.
כמו שאמרתי, אצלי לפחות זה עובד.

וזה פטנט אווירי לא רשום נוסף על שמי. תודה.
אז חבילת המפתחות כרגע כוללת: מפתח הצבעים, מפתח המספרים, המפתח האבסטרקטי המילולי, הוראות שימוש (חשוב לדעת) ומפתח החלומות. סה"כ 4 מפתחות + הוראות שימוש.

אגב, משהו נוסף על חלומות - כל דבר יכול לבוא או בצורה מפורשת או בצורה סימבולית או לפעמים ככה ולפעמים ככה. אני עדיין יחסית פרשן חלומות מתחיל, אבל זה נראה מגניב, החודש הצלחתי לפרש את כל החלומות שחלמתי (ויש לי לבדוק עוד רשומות קודמות) והם כאילו התחילו לעזור לי בחיים, אחרי הכל לדעתי חלומות זה בסך הכל מחשבות מאד עמוקות. בדרך כלל הם עוסקים בחיי היומיום או אירועים שהיו לאחרונה. חלמתי למשל חלום יחסית ורוד על זה שסיימתי את הלימודים, בערך שבועיים אחרי השיעור האחרון באוניברסיטה. אין לי רק סיוטים על נאצים.

https://www.youtube.com/watch?v=xZKuzwPOefs

Gary Wright - DreamWeaver Official Video


9,775,876 צפיות 
בתודה ובהודיה (תודה לאל).
(זה במובן אחר של סגול)

יום שני, 10 בספטמבר 2018

שא - תפילין - למה כל יום?

חרדים רבים מאד ממוקדים כך נראה לחילוניים במצוות הנחת תפילין, יש דוכנים שבהם אברכים צעירים משדלים את העוברים ושבים להניח תפילין, בשאלה "האם כבר הנחת תפילין היום?" והנה עולה השאלה המתבקשת, למה כל יום?

על פי ויקיפדיה:
"ביהדותהנחת תפילין היא מצווה המחייבת גברים בני-מצווה להניח תפילין על גופם מדי יום, למעט ימים מיוחדים. על פי ההלכה מניחים את התפילין ביום ולא בלילה, בימי חול ולא בימי שבת וחג. בעבר רווח הנוהג להניח תפילין בכל שעות היום, אך בימינו נהוג להניח תפילין רק במהלך תפילת שחרית. התפילין מכילות שתי יחידות עצמאיות: "תפילין של יד" ו"תפילין של ראש"."

עוד מויקיפדיה על מקור המצווה:

"הציווי בתורה למצוות הנחת תפילין מוזכר מספר פעמים, כגון הפסוק: "וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל-יָדְךָ, וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ" (שמות, י"ג, ט'). נחלקו הדעות האם כוונת הפסוק הפשוטה היא ציווי הנחת אביזר ייחודי כלשהו, או שמא לביטוי מטפורי שמטרתו להורות על זכירת המצוות.
על פי מסורת היהדות האורתודוקסית, כפי שהתקבלה בתורה שבעל פה, הציווי הוא על הנחת אביזר בשם "תפילין", שצורתו כפי שהתקבלה במסורת, על כל פרטיה, היא "הלכה למשה מסיני". כלומר: איננה כלולה במקרא, אבל צוותה בהר סיני כפירוש המקרא ועברה במסורת תורה שבעל פה."
נבדוק את הפסוק המוזכר, כדי לגלות מה המצווה למעשה אומרת:
"...וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ, בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר:  בַּעֲבוּר זֶה, עָשָׂה יְהוָה לִי, בְּצֵאתִי, מִמִּצְרָיִם.  ט וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל-יָדְךָ, וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ, לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְהוָה, בְּפִיךָ:  כִּי בְּיָד חֲזָקָה, הוֹצִאֲךָ יְהוָה מִמִּצְרָיִם.  י וְשָׁמַרְתָּ אֶת-הַחֻקָּה הַזֹּאת, לְמוֹעֲדָהּ, מִיָּמִים, יָמִימָה."
קצת קיצרתי - הכוונה ביום ההוא, הוא ליום השביעי של פסח, שעליו מדברת הפיסקה בה נמצאת מצוות הנחת תפילין, בסוף הפיסקה רשום "ושמרת את החוקה הזאת למועדה, מימים, ימימה" - כאן יש ציווי לגבי המועד הנחת התפילין כשנאמר שיש להניח רק בזמן המורשה לכך, בהעדר רישום של מועד מוגדר אלא רק רישום כללי של "במועד" כלומר "בזמן המתאים" התפרש המועד כנראה על בית שמאי להנחת תפילין בכל יום שהוא לא יום קודש, אך הנוהג בשפה העברית שזאת השפה שבה כתוב הטקסט תתפלאו, אומר שמאזכר (זה מונח מלשון שאומר מילה שרומזת על מילה אחרת שנאמרה קודם) מתייחס להיגד האחרון שמתאים לו ובמקרה זה המאזכר פונה לפסוק ח' "ביום ההוא לאמור", כלומר ליום השביעי של פסח או לכלל שבעת ימי הפסח, תלוי בפרשנות.
תפילין אם כן, על פי הכתוב הוא חלק מהנוהגים בפסח שצוו על ידי האל כדי להזכיר את יציאת מצריים בחג הפסח, והנה בכל זאת הפסוקים שקדמו באותה פיסקה למצוות הנחת תפילין:
"ג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָעָם, זָכוֹר אֶת-הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים, כִּי בְּחֹזֶק יָד, הוֹצִיא יְהוָה אֶתְכֶם מִזֶּה; וְלֹא יֵאָכֵל, חָמֵץ.  ד הַיּוֹם, אַתֶּם יֹצְאִים, בְּחֹדֶשׁ, הָאָבִיב.  ה וְהָיָה כִי-יְבִיאֲךָ יְהוָה אֶל-אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָשׁ; וְעָבַדְתָּ אֶת-הָעֲבֹדָה הַזֹּאת, בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה.  ו שִׁבְעַת יָמִים, תֹּאכַל מַצֹּת; וּבַיּוֹם, הַשְּׁבִיעִי, חַג, לַיהוָה.  ז מַצּוֹת, יֵאָכֵל, אֵת, שִׁבְעַת הַיָּמִים; וְלֹא-יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ, וְלֹא-יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר--בְּכָל-גְּבֻלֶךָ."
כמו שדי ברור מדובר בפיסקה על חג הפסח ובין המצווה לא לאכול חמץ למצווה עם פטר כל בהמה שמופיעה לפני ואחרי, האל נותן את המצווה לעשות אות על היד ובין העיניים כדי לזכור את סיפור יציאת מצריים בצורה מוחשית יותר. אם כן זו למעשה אחת ממצוות הפסח, אך ניתן להשאיר את הנוהג בהעדר חלופה אחרת להפוך את זה לטקס מרכזי בבר מצווה.
------
אך האם אכן מדובר בתפילין?
"והיה לך לאות על ידיך ולזיכרון בין עיניך" כשבפסוק אחר זה "טוטפות בין עיניך"- ובכן, בהעדר חפץ או אות מפורש בטקסט שהטקסט מתייחס אליו, לא נראה שמזיק לקבל את המסורת שהשתרשה ולהניח שמדובר בתפילין של ימינו.
===========================
בנוגע אליי, אני חושב אף שמסתבר שצריך להניח תפילין למעשה רק בפסח, שאמשיך לא להניח תפילין בינתיים, מספיק אמא שלי חושבת שזה מוזר שאני שומר שעה לא לאכול חלבי אחרי בקר אך לא אחרי עוף.
אבל נחמד שעכשיו שהבלוג מנותק מהאתר שאני יכול לרשום מה שאני רוצה, למשל על דת. שזה לא כזה קשור למשחקי פלאש יונו.
דרור
----------------------------------
אגב, זה אומר שמסתבר שעם ישראל לא שמר על "החוקה הזאת למועדה לימים ימימה" - מכיוון שהוא הפריז בה ואז היא כבר לא היתה שמורה למועדה, לזמן הפסח.

יום ראשון, 9 בספטמבר 2018

שנה טובה

שנה טובה לכל הצללים והרוחות המעצבנות והנחמדות.
שנה טובה לכל הקוראים והקוראות.
שנה טובה לכל האנשים הטובים באשר הם ושנה של לימוד קשה לאנשים הרעים.

שנה טובה
שנה טובה
שנה טובה

מרשת פמ.
ומדרור.
נו, זה שבנה את האתר הזה עם הספאנים המעצבנים שאומר שיש הרבה בעייתיות בארץ.

ד.א. אני חושב שאני אנתק את הבלוג בקרוב מהאתר, הוא לא כל כך תמיד קשור לאתר, אלא סתם דברים שאני רושם. מתישהו אולי אני גם אעלה עוד משחקים, אבל אני באמת כרגע לא רואה סיבה למה לטרוח.

ח.מ. אני חושב שהצלחתי להבין את החלומות שלי, אולי, זה עדיין בבדיקה.
הייתי שמח אם הנאצים בחלומות שלי יהפכו למשהו אחר ושהשואה תראה אחרת.
לדעתי זה תלוי בנאצים.


יום רביעי, 5 בספטמבר 2018

!! הוראות שימוש !!!!!!

טוב, אז אף אחד לא קורא בבלוג וזה מצויין אני אוכל לרשום פוסט בלי שאף אחד יגיד עליו כלום ויטריד אותי בתגובות לא מתאימות או חשובות או סתם מעצבנות.
פוסט מאד דווקא חשוב.

ובכן, מי שיודע יודע ומי שלא ידע עכשיו, אני המצאתי את הסולם המספרי המיסטי וגילתי את השפה האבסטרקטית עם כמה תוספות. וזה מסיבה לא ברורה נפוץ בציבור אף שזה היה דבר פרטי.
רק מה שלא נפוץ בציבור זה הוראות השימוש של הדברים האלה, אז בתגובות ארשום את הוראות השימוש.

פה אני אוסיף שני שירים יפים, כדי לא לשעמיo.
הראשון שיר שנזכרתי בו לאחרונה : Stars של Dubstar, שיר יפה משנות ה90 של המאה ה20. שימו עין על הקליפ.
השני שיר של קינג קרימזון, שיר ישן, שאני שם בפעם השנייה:
I talk to the wind

Said the straight man to the late man
"Where have you been?"
I've been here and I've been there
And I've been in between

I talk to the wind
My words are all carried away
I talk to the wind
The wind does not hear
The wind cannot hear

I'm on the outside looking inside
What do I see
Much confusion, disillusion
All around me

I talk to the wind
My words are all carried away
I talk to the wind
The wind does not hear
The wind cannot hear

You don't possess me
Don't impress me
Just upset my mind
Can't instruct me or conduct me
Just use up my time

I talk to the wind
My words are all carried away
I talk to the wind
The wind does not hear
The wind cannot hear

I talk to the wind
My words are all carried away
I talk to the wind
The wind does not hear
The wind cannot hear

The wind does not hear
The wind cannot hear
[repeat]

לפעמים יש קסם במילים ישנות ;-)

דרור
מפה.

"ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל:" (בראשית, ג', ו')